הדאגה נוצרת על-ידי העצמי ,אנו מיצרים אותה כל הזמן . זוהי אנרגיה שלילית ששוכנת בגוף ובתודעה .ישנם אנשים שחיים כל הזמן דרך הדאגה שלהם ובעצם המוח הבלתי מודע מנהל את חייהם וישנם אנשים שחווים את הדאגה רק במצבים מסוימים, במערכות יחסים אינטימיות,במצבים שקשורים לאובדן ולנטישה,לפגיעה פיזית או רגשית מהעבר, וכן הלאה.כל דבר שיכול לעורר את הדאגה במיוחד מה שמהדהד כדפוס מן העבר.
יש דאגות שאינן מטרידות באופן כפייתי והן אינן מזיקות באופן יחסי.והאחרות הן מפלצות מרושעות והרסניות בצורה שלילית ותלויות במידת ההזדהות שלנו עם המוח המותנה .
כיצד מתפקד דפוס הדאגה בחיים שלכם? האם אתם מנסים תמיד להגיע למקום אחר מזה שאתם נמצאים בו?האם חלק גדול ממעשיכם הוא אמצעי להשגת מטרות?האם המיקוד שלכם הוא בלעשות?
אנשים שנמצאים בסוג הדאגה ההרסני מאבדים את חיוניותם,רעננותם ואת תחושת הפלא הטמונה ביקום. הדפוסים הישנים של מחשבות,דאגות,רגשות ותגובות באים לידי ביטוי ,וחוזרים על עצמם ללא סוף,בתסריט שמעניק לכם זהות כלשהי,אך מעוות או מסתיר את המציאות כאמצעי בריחה מאי עשייה.
אם כן, כיצד אנו יכולים להפוך את מעגל הדאגה למעגל ההשפעה?
קודם כל עלינו להיות מודעים לסוג הדאגות שלנו.....יש דאגות ליקום כגון: התחממות כדור הארץ, חור באוזון, יערות הגשם וכו'.
יש דאגה מקומית :דאגה למים בארץ,אנרגיה,בטחון,פיגועים וכו' ויש דאגה
למעגל הפרטי שלנו כלומר:משפחה,ילדים,הורים וכ'ו....
בואו נשאל את עצמנו , כאשר אנו דואגים, האם ברמת האלוהות אנו יכולים לעשות משהו? האם אנו יכולים לעשות משהו ברמת האחרים? והאם אנו יכולים לעשות משהו ברמת האני?? על אלו מהדאגות אנו יכולים לוותר?
כאשר מפסיקים להזדהות ,מפסיקים להיות פסיביים ורק אז אפשר להתחיל להיות אקטיביים ומשפיעים.
כאשר מתחילים להשפיע יש תחושה שהוסר משא כבד.תחושה של קלילות,בהירות
זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לדאוג אך כאשר אנו נמצאים בעשייה אנו מתמודדים
ומתמקדים ביכולת להשפיע וכל תשומת הלב מופנת לדבר האחד שאנו יכולים לעשות עכשיו.
אנשים מסוימים כועסים כשאני אומרת להם שדאגות הן עניין של בחירה,בכך אני מאיימת ליטול מהם את תחושת העצמי שלהם. הם משקיעים כל כך הרבה זמן במחשבות על מה הם צריכים לדאוג .ובמשך כל כך הרבה שנים הם הגדירו את זהותם במונחים של בעיותיהם או סבלם. מה הם יהיו בלעדיהם?
אז ,בואו לא נעסיק את עצמנו בדאגות אלא נעניק תשומת לב להשפעה .
אם אני דואגת לבעיית המים בישראל, אדאג לחסוך במים וכך אשפיע על כל הסובבים אותי.
אם אני דואגת לילדים שלי ופוחדת מתאונות דרכים,אלמד את הילדים שלי לבטיחות בדרכים ולא אשכח לתת דוגמה אישית.
אם אני דואגת ומפחדת מפיגועים,אשמע להוראות קצין הביטחון ואמנע ממקומות צפופים .
אז אל תשתמשו בדאגה ליצירת הזהות .השתמשו בה להארה.הפכו אותה למודעות
והכי חשוב עשו!! השפיעו !!!
פרץ נטלי
